פיסת הסטוריה נחשקת
בשנות השמונים היה זה הטרופר של איסוזו שרכש לעצמו אלפי לקוחות מרוצים. כך לפחות בארצו של הדוד סם. החיבה הרבה לטרופר הוותיק התחלפה באהבה של ממש, עת הפציע השחר ובישר את הולדת אחיו הצעיר והגנדרן – הרודיאו.
אין לדעת אם היה זה שמו שהלהיט את יצריהם של ג'יפאי המערב הפרוע, או שמא "חליפתו" שהזכירה להם את הצ'ירוקי האהוב (בתוספת הבטחה מרומזת לאמינות משופרת. יפנים אתם יודעים). כך או כך, בשלהי 1991 – עת הגיח הרודיאו לאולמות התצוגה בארה"ב – הוא הפך, כמעט בן לילה, ללהיט, אחד מרכבי ה-4X4 הנחשקים ביותר.
עד שהפציעה שנת 1998 נותר הרודיאו נאמן לחליפתו הראשונה – קאובוי ספרטני ומלוכסן עיניים. בשנה זאת הוא עבר ניתוח פלסטי, מהמסד ועד הטפחות. בסופו הוא נותר קאובוי, אך בתוספת שיק עירוני – מדיף ריחות בושם ומבלה במכוני כושר מנפחי שרירים.
עם מראה מעודכן ותוספת סוסים וקג"מים חלף הרודיאו על פני המילניום, מקפיד להתרענן מידי שנה בטיפולים קוסמטיים מזעריים.
מרץ 2002 והרודיאו מגיע לישראל, גורר אחריו שובל ארוך של מחמאות וקהל אוהדים – בארה"ב בפרט וברחבי הגלובוס כולו בכלל. מה יש בו בכלי הזה שהאהבה אליו מאחדת צהובי עור בתאילנד עם יאפים אמריקאים? יצאנו לבדוק.
במבט ראשון
הרודיאו פשוט שבה את לבי (האם זה הגיל המתקדם הגורם לי לאחרונה ללכת שבי אחרי מקסמי האסתטיקה?). מכל זווית שבחנתי אותו הוא היה לי יפה. צירוף נכון של חיתוך, ליטוש ושיוף הביא את גלימתו להראות בדיוק כפי ש-SUV צריך להיראות – מעוגל במידה וגם מזוות
היכן שצריך. רוחבו, גובהו ואורכו, נתפרו על פי מידותיו של דוגמן צמרת וכל כולו אומר – " איזה קאובוי יפה אני". שני פסי המטען, הצמודים לגגו, מוסיפים קלאסה משלהם. עוד מבט והרודיאו מתחיל להזכיר את הגרנד צ'ירוקי (בעיקר בדגם הGOLD אותו בחנתי – ראו תוספות לדגם בסיום הכתבה). גרנד צ'ירוקי לעניים? לא הייתי פוסל קביעה זאת על הסף.
ועוד מבט
מבפנים, אכזבה. הרודיאו נראה מיושן. יש מיושנים שניחוח של רומנטיות עוטף אותם ויש "כאילו מיושנים" ("רטרו") שפורטים לנו על נימים נכונים ויש אחרים – מיושנים שאין בהם שום דבר משובב נפש. הרודיאו, לדאבוני, שייך לקבוצה השלישית.
"סתם" הייתה המילה הראשונה שעלתה במוחי עת בחנתי את מכלול מחווני השליטה והבקרה שמאחורי ההגה ובצדדיו. לא מלהיב, לא יפה, לא מרגש. סתם. השעונים, המחוונים, ידיות הבקרה בולטים במידה ראויה ונגישים לתפעול? דיינו.
כאשר הרחבתי את גבולות הגזרה הבחנתי כי הדיפון של לוח השעונים וסביבתו עשויים פלסטיק דמוי עץ ונראים טוב ומגש כוסות מעוצב יפה ונוח ממוקם בסביבת המושב המרכזי.
אפרופו מושב מרכזי – הוא מוזר ביותר. עד היום נתקלתי בשני סוגי מושבים מרכזיים: אלו הנראים כספת הסבה ארוכה ואלו המתחלקים לשני מושבים, ביחס של שליש ושני שליש. הרודיאו יוצר קבוצת ייחוס שלישית – שני מושבים המחולקים ביחס של 45% ו55% !!??
מה יוצא מזה? פיאסקו. מושב אחד נוח ככסא במחלקת עסקים במטוס ואילו השני אינו מאפשר ישיבה של שני מבוגרים (מסיט את עכוזו של הנוסע שבמרכז לכיוון המושב השני. בסיום ניסיון ההתרווחות מרגיש האומלל איך נחלק עכוזו בין שני מושבים כשהחריץ שביניהם נדחק במתאם מופלא לזה שבין פלחי עכוזו. גם זו דרך לשבור שגרת עיצוב).
את יתר המרווחים מצאתי נכונים הן מלפנים והן מאחור - תא הנוסעים מרווח דיו עבור כל המידות והגדלים.
חשמול? סטנדרטי לרכב בנזין (נעילת דלתות מרכזית, חלונות, מראות, בקרת שיוט).
בדגם ה-GOLD שהועמד לרשותי מצאתי גם מושבים קדמיים המתכווננים חשמלית בכל זווית וכיוון, גג שמש נפתח ומערכת בקרת מתלים ממוחשבת (ראו פירוט בהמשך).
בחיפוש אחר ידיות אחיזה נמצאו כאלו בכל המקומות הרצויים וכנ"ל לולאות רתום עבור הציוד שברכב. גודלו של תא המטען האחורי מספק בהחלט ומצאתי שהאפשרות לפתוח את הדלת האחורית למחצה (רק חלקה העליון), או לחלוטין, יעיל להפליא.
בכביש
רכב המבחן שהועמד לרשותי הספיק לגמוע 10 אלף קילומטר – כמות זעומה עבור מי שזהו רכבו הפרטי, כמות "ראויה" בהחלט עבור רכב מבחן.
האם אחוש בכך, האם אשמע את בשורת החיים הקשים שעבר הרודיאו אצל עמיתי לענף הרכב?
לכל אורכה של נסיעת המבחן בכביש ובשטח התנהג הרודיאו בשקט מופלא – לא קרקש ולא צרצר רק נהם "בנזינית" שקטה ובוטחת כשהוא מעלה חיוכים על פני.
ואומנם הרודיאו הוא הנאת ביצועים צרופה בכביש – כולו קל רגליים, זריז ומלא און. מגיב בשמחה לכל לחיצה על דוושת תאוצתו, מאיץ בהנאה מרובה ובמהירות הבזק אל תחומי הקו האדום ומחליף הילוכיו בדיוק בתזמון שהייתי רוצה מרכב המתהדר בשם רודיאו (ב-65 קמ"ש מחליף לשני, 120 לשלישי, 170 לרביעי !!). תאמרו – עם מנוע בנזין הכולל 6 צילינדרים בתצורת V ומייצר 205 כ"ס ו-29.6 קג"מ לא יכולה להיות אכזבה של ממש מביצועיו של רכב – בעיקר כזה שמשקלו העצמי 1,860 ק"ג בלבד. נכון, אך תחושת ההנאה הייחודית שהעניק לי הרודיאו אין ספק שחברו לה שותפים נוספים: החיבור הנכון, יחסי הגומלין המשובחים, בין המנוע לתיבת ההילוכים (שהרי למספר רכבי שטח אחרים יש באמתחתם יותר מומנט והספק משל הרודיאו ועדיין הם מרגישים מגושמים(יחסית) לצדו); צלליתו הנמוכה והאווירודינמית ומערכת מתליו הייחודית.
וזה הרגע לתת את הדעת על מערכת ה- ISC (Inteligance Suspension Control).
מערכת זאת (המשודכת רק לדגמי ה-GOLD), היא מתלים המבוקרים ומופעלים באמצעות מחשב. קבוצת חיישנים, המשודכת לרכיביו השונים של המנוע, מזינה את המחשב בנתוני מהירות הרכב, סל"ד המנוע, עוצמת הבלימה וזווית הגלגול. עיבוד הנתונים אמור לכוונן 17 מצבי שיכוך ודחיסה שונים בבולמי הזעזועים ולהפעילם בצורה הטובה ביותר – כזו שתקטין את צלילת האף בעת בלימה, תמתן את זווית הגלגול ותגרום לרודיאו להפיק את המרב מול תנאי דרך משתנים. נשמע מצוין.
לא בדיוק.
מסתבר כי 17 המופלאים – מחולקים לשתי קבוצות באמצעות כפתור הפעלה חשמלי המאפשר בחירה בין מצב רך למצב קשה – מתפקדים מצוין בכל האמור לבלימה וזוויות גלגול. כאשר עוברים לנהיגה שוטפת וזורמת, בדרכים בינעירוניות על שלל מרקמי האספלט שלהן – המערכת אינה מייצרת נוסחת פלאים. להפך.
הנסיעה ברודיאו, בעיקר בדרכים משובשות, העבירה תחושה שחסר עוד מצב ביניים בין "רך" ל"קשה". נסיעה במצב קשה הפכה את הנסיעה לנרגנת וקופצנית. מעבר למצב רך גרם לפלטפורמה הממונעת להתנודד כספינה בין הגלים. חבל.
מה עוד היה לנו: הגה מדויק, לינארי – ללא נקודות מתות וללא שינויי תגובה והיזון.
המושב תומך באופן סביר, לא יותר לא פחות, ולמרות שלל הכיוונים לא הצלחתי למצוא תמיכה מספיק טובה לירכיים. לעזרת תנוחת הישיבה הנכונה נמצאת דוושת תמך, הממוקמת בדיוק כפי שצריך. הבלמים חדים במידה הנכונה ושומרים על יכולת הבלום שלהם לאורך כל מצבי הנסיעה. יציבותו הכיוונית של הרודיאו טובה מאוד – נתמכת על ידי המתלים הייחודיים וצמיגים טובים בחתך כביש 245/70R16 .
מה עוד? הרבה הנאה בסיבובים. עם הערת אזהרה. כל עוד הכניסה שלכם לסיבוב היא תחת שליטה הרודיאו מדויק ומשתף פעולה באופן מעורר השתאות. הכל נמחק באבחה חדה אחת ברגע שאתם סוחטים את דוושת התאוצה חזק מידי, בטרם סיימתם את הפניה. העוצמה המתפרצת המועברת לחלקו האחורי של הרודיאו, בעל הנעת 4X2 אחורית, מפתיעה בעוצמתה וגורמת ל"זריקת" זנב מיידית. אלו הבקיאים ברזי ההחלקה ותיקוניה ימצאו תופעה זאת משעשעת ומהנה. האחרים? עלולים להיבהל ולסיים בסחרחרת. ראו הוזהרתם.
הנטייה הנ"ל לסחרור הגלגלים האחוריים באה לידי ביטוי גם בעת לחיצה הגונה על דוושת התאוצה ביציאה מהמקום. רודיאו והוא מלך החרקות של השכונה.
בידוד רעשים? לא מקבל גביע. רעשי הרוח חודרים במידה שאניה פחותה מכלי רכב אחרים ואילו רעש המנוע חודר אל תוככי תא הנוסעים בעוצמה מעט חזקה ממתחריו (לשמחת לבם של שוחרי האגזוזים הפתוחים).
רגע לפני השטח
כהרגלי לפני היציאה לשטח נסעתי אל יורמי, במוסך קבוצת גבע שבעמק, העליתי את הרכב על הרמפה ובחנתי מקרוב את סודותיו האפלים.
מלפנים גיליתי מתלים עצמאיים הנתמכים במוטות פיתול ומוט מייצב, שתי אוזני משיכה טובות, מגן החלקה סביר בממדיו וגם מיגון בסיסי למנוע. במרכז הרכב, כמו בטרופר, בולטת מתחת לקו השלדה תיבת העברה, הממוגנת באופן סביר.
מאחור ממוקם סרן חי, עם קפיצי סליל ומוט מייצב, אוזן משיכה אחת ראויה והשנייה רק כאילו (משמשת לקשירת הרכב בעת העמסה).
לכל אורכו של הרכב ממוקמים יתר המכלולים, כולל מערכת המפלט, פחות או יותר בקו השלדה או מעליה. טוב מאוד.
אופס, כמעט ונשכחו תושבות בולמי הזעזועים. הללו – כתושבות מרובות אחרות ברכבי שטח אחרים – ממוקמות רע, בולטות כלפי מטה, מזמינות מפגשים מהסוג הכואב.
ואם בבולמים עסקינן הללו, לבה של מערכת הפלאים הממוחשבת, נראו לי צמוקים באופן מחפיר ומהלך המתלים, כך על פי העין, נראה קטן משל הטרופר.
גם מיקומו של הגלגל החלופי, בחלק האחורי של מרכב התחתון, הוא רעיון רע. יצרני הרודיאו ניסו להתחכם ומקמו אותו כך שיראה כעין מגלש אחורי…נו באמת. ייתכן שחלקו האחורי פחות פגיע אך הקדמי הרבה יותר. כמו חלק מעמיתיו שנקטו באותה שיטה מטופשת הצמיג עלול למצוא עצמו במפגש כואב עם עצמים שונים התוצאה?קריעה, תקיעה וגם… חוסר אפשרות להוציא אותו בעת הצורך. חבל.
יוצאים לשטח
בכניסה לשטח לחצתי, תוך כדי נסיעה, על כפתור קטן שהעביר את מערכת ההינע למצב 4X4 ומייד סחטתי את דוושת התאוצה, מצפין לאורכו של שביל המוביל. אכזבה. כל עוד נסיעת השטח התנהלה על שבילים מהירים הרודיאו הוכיח שהתנהגותו בכביש לא הייתה מקרית: לא נמצא עבורו מצב מתלים שיגרום לו להרגיש "כמו שצריך". ניסיתי שוב ושוב לעבור בין מצבי הכיוונון. שום דבר. וכך, ביצועי המנוע יוצאי הדופן לא יכלו לבוא לידי ביטוי בגין אוזלת ידם של המתלים. מה חבל.
ניסיתי להשתעשע במצב 2X4. חבל על הזמן – הרודיאו מפגין זריקות זנב מרשימות, בקלות כמעט בלתי נסבלת. ושוב, כיף אדיר היכול בנקל להסתיים במועקה כספית וגופנית.
הבלמים עבדו טוב, כל עוד לא נזקקו ללחיצה הגונה. כשזו ארעה מערכת ה-ABS נכנסה לטעמי מוקדם מידי לפעולה.
ההיגוי מצוין– גלגל ההגה יושב טוב ביד, רגיש במידה ומחזיר היזון חוזר מצוין. כמו בכביש.
שמירת היציבות כיוונית הייתה טובה, בדיוק כמו בכביש, וגם שמירת הקו בסיבובים הוכיחה עצמה כראויה לשבח.
בדיקת הרודיאו בשטח סלעי מהמורתי (הפעם לקחתי אותו לאזור בן שמן), הוכיחה שעדיף לו להישאר במקומות מפולסים יותר, אלא אם יטרח בעליו ויגביהו מספר סנטימטרים. מפגשו עם "שטח טכני" גרמה לרודיאו להשמיע קולות מחאה לרוב – הוא גנח ונחבט וכל הזמן הייתה תחושה שמשהו לא טוב עומד לקרות –הרכב ייתקע, או אחד ממכלוליו יתנפץ אל בין הסלעים. זה לא קרה אך הרבה יש לייחס זאת לזהירות המופלגת שנהגתי בו.
זוויות הגישה והעזיבה של הרודיאו – על הנייר וגם על פי מראה עיניים – טובות ומרשימות אז מה? בשטח מהמורתי צריך מרווח גחון גבוה (אין לרודיאו) מרווח דינמי טוב (אין לרודיאו בעיקר בגלל מיקום תיבת ההעברה) ומהלך מתלה נדיב (ושוב אין תכונה זאת כלולה בתפריטו).
שיכוך? גם בנסיעה איטית ביותר בטח מחורץ לא התפעלתי מעבודת המתלים והרכב הרגיש קופצני ומרוסן חלקית בלבד. חבל כבר אמרתי?
אחר כך נכנסתי לסבך וניסיתי להוריד את האנטנה. למה שתרד. רק סגירת מכשיר הרדיו מאפשרת לה להתקפל לחיקו של המרכב, הרחק מאימת הענפים המאיימים לעוקרה (למען ההגינות אציין שהרודיאו חולק בעיה זאת עם חלק גדול מעמיתיו, הנוקטים בדיוק באותה שיטה מטופשת).
סיכום
באנגלית ישנו משפט האומר "אל תבלבלו אותי עם עובדות". מה הן העובדות? מצד אחד האיסוזו רודיאו מתהדר במערכת מתלים ממוחשבת חכמה. מצד שני המערכת, בתנאי דרך נרחבים, אינה מספקת את הסחורה. מצד אחד האיסוזו רודיאו הנו רכב זקן, שעבר מספר מתיחות פנים מצד שני הוא בעל נוכחות מנוע והילוכים הממקמים אותו בחבורת החוד.
יש המלצה? כן. לאלו המתכוונים לשהות מרבית זמנם בכביש ובחגיגות השטח הספורות שלהם אינם מתעתדים להתעמת בחריפות עם בורות חריצים וסלעים - הרודיאו הוא בחירה מצוינת.
ומה עם אלה הרואים ברודיאו מתכון לשבירת שיאי מהירות בשבילים פתוחים ומהירים. ובכן כמו שהוא מגיע מאולמות התצוגה, כמו זה שבחנתי, לדאבוני התשובה שלילית. אל ייאוש.
התקנת מתלים משופרים (תוספת של כ–10K) תהפוך את הרודיאו לרכב טוב מאוד – עם כוח זמין ככל שתרצו, יחסי גומלין מופלאים בין מנוע ותיבת הילוכים, יציבות כיוונית טובה ומתלים טובים? השמיים הם הגבול.
ואיך הוא מול המתחרים? במחיר של 192 אלף לדגם הבסיסי הוא בהחלט מתחרה רציני. אך עד למבחן ההשוואתי לא נוכל לתת תשובה נחרצת. יש למה לחכות.
איסוזו רודיאו – מפרט טכני
מנוע
סוג/נפח – בנזין 6 צילינדרים תצורת V, 3,165 סמ"ק
תזמון – 2 גלי זיזים עליונים 24 שסתומים
הספק/סל"ד – 205 / 5,400
מומנט/סל"ד – 29.6 / 3,000
הזנת דלק – הזרקה ממוחשבת רב נקודתית
מרכב
הנעה – 4X2, 4X4, LOW, 2 דיפרנציאלים (אחורי מוגבל החלקה)
הילוכים - אוטו' 4
מתלה קדמי – עצמאי מוט פיתול מוט מייצב (בקרה ממוחשבת בדגם GOLD)
מתלה אחורי – חי סלילים מוט מייצב (בקרה ממוחשבת בדגם (GOLD
בלמים – דיסק מאוורר/דיסק מאוורר
מערכות עזר – ABS ISC (דגם GOLD )
מידות
בסיס גלגלים – 270
אXרXג –451X179X176X
משקל עצמי – 1,860 ק"ג
משקל כולל – 2,360 ק"ג
תא מטען – 933 ליטר
מהירות מרבית – 187 קמ"ש
0-100 קמ"ש – 10.6 שנ'
תצרוכת דלק – 7 ק"מ לליטר
טווח נסיעה – 520 ק"מ
שטח
מרווח גחון – 208 מ"מ
רדיוס סיבוב – 5.96 מ'
זווית גישה –32.5 מעלות
זווית עזיבה – 26.3 מעלות
רודיאו LSE GOLD תוספות שאין בדגם הרגיל: מערכת בקרת מתלים ממוחשבת. כוונון חשמלי למושבי הנהג והנוסע. חלון שמש חשמלי. גימור דמוי עץ. ריפודי עור. מערכת שמע משוכללת
תגובות אחרונות