כותרת 1
כותרת 2
כותרת 3
כותרת 4
בישראל, כמו בישראל, ארוכה הדרך לשלמות טכנולוגית. וכך, תוך פרק זמן קצר, עלתה השמיימה שוועתם של בעלי סופות. סדקים במרכב, עיוותים בשלדה, צמות חשמל שנותקו ממקומן, מחוונים שחדלו לתפקד, דלתות שסירבו להסגר, ברזנטים שמיאנו להירכס, צרצורים, קרקושים… מרעין בישא מלוא החופן.
כותרת 6
בישראל, כמו בישראל, ארוכה הדרך לשלמות טכנולוגית. וכך, תוך פרק זמן קצר, עלתה השמיימה שוועתם של בעלי סופות. סדקים במרכב,
עיוותים בשלדה, צמות חשמל שנותקו ממקומן, מחוונים שחדלו לתפקד, דלתות שסירבו להסגר, ברזנטים שמיאנו להירכס, צרצורים, קרקושים… מרעין בישא מלוא החופן.
שנה תמימה עברה על הציונות, למאז נאספנו פה בפעם הראשונה. היום נאספנו פעם שנית פה, מפני שאין לנו מקום טוב מזה ומפני שנקשרנו בקשר של הכרת-תודה אל העיר הזאת, שבה יכלה תנועתנו חסרת-המולדת להביע את דרישותיהם ותלונותיהם של בני-אדם נדכאים.
אין זאת, כי אם רוח האמת דברה מתוך גרוננו; כי הקונגרס עורר באמת תשומת-לב רבה גם בתוך אלה, שהתיחסו לפנים בקר-רוח או בשנאה אל היהודים. לכל לאומות ישרה, שאינה שמה מסוה זרים על פניה, יש הזכות הטבעית לדרוש שיכבדוה ויסבלוה העמים האחרים, כל זמן שאיננה מסוכנת להם. אל נא נשכח גם בימינו אלה, המעוננים מן האנטישמיות, כי קדמה להם עת יותר נדיבה, שבה נתנו לנו כל עמי התרבות את שווי-הזכיות. כַּוָּנתם היתה בודאי רצויה, אבל התוצאות אינן מספיקות. האם בנו היה הדבר תלוי או באחרים? כנראה, גם בנו גם בהם, או, יותר מזה במצב שנתהוה זה כבר, שלא יכול להשתנות על ידי חקים ופקודות. החקים היו מאירים פנים יותר מן המנהגים. זכינו לראות בעינינו את הנסיגה לאחור, אותה החרטה שנתחרטו העמים, אשר זה מקרוב קבלונו בחסדם. – אבל מתוך האמנציפציה, שאי-אפשר היה לבטלה, ומתוך האנטישמיות, שאין בשום אׂפן להכחיש במציאותה, יצאה לנו מסקנה חדשה גדולה בערכה. לא יתכן לחשוב, כי מובנה ההיסטורי של האמנציפציה היה התנאי, שנחדל מהיות יהודים, כי על-כן דחו אותנו, כאשר חפצנו להתערב באחרים. מובנה ההיסטורי של האמנציפציה היה אפוא בהכרח, כי נכונן מולדת בעד לאומתנו המשוחררה. דבר זה אי אפשר היה לפנים; אפשר הוא היום, אם נחפץ בכל כחנ
אין זאת, כי אם רוח האמת דברה מתוך גרוננו; כי הקונגרס עורר באמת תשומת-לב רבה גם בתוך אלה, שהתיחסו לפנים בקר-רוח או בשנאה אל היהודים. לכל לאומות ישרה, שאינה שמה מסוה זרים על פניה, יש הזכות הטבעית לדרוש שיכבדוה ויסבלוה העמים האחרים, כל זמן שאיננה מסוכנת להם. אל נא נשכח גם בימינו אלה, המעוננים מן האנטישמיות, כי קדמה להם עת יותר נדיבה, שבה נתנו לנו כל עמי התרבות את שווי-הזכיות. כַּוָּנתם היתה בודאי רצויה, אבל התוצאות אינן מספיקות. האם בנו היה הדבר תלוי או באחרים? כנראה, גם בנו גם בהם
, או, יותר מזה במצב שנתהוה זה כבר, שלא יכול להשתנות על ידי חקים ופקודות. החקים היו מאירים פנים יותר מן המנהגים. זכינו לראות בעינינו את הנסיגה לאחור, אותה החרטה שנתחרטו העמים, אשר זה מקרוב קבלונו בחסדם. – אבל מתוך האמנציפציה, שאי-אפשר היה לבטלה, ומתוך האנטישמיות, שאין בשום אׂפן להכחיש במציאותה, יצאה לנו מסקנה חדשה גדולה בערכה. לא יתכן לחשוב, כי מובנה ההיסטורי של האמנציפציה היה התנאי, שנחדל מהיות יהודים, כי על-כן דחו אותנו, כאשר חפצנו להתערב באחרים. מובנה ההיסטורי של האמנציפציה היה אפוא בהכרח, כי נכונן מולדת בעד לאומתנו המשוחררה. דבר זה אי אפשר היה לפנים; אפשר הוא היום, אם נחפץ בכל כחנ
תגובות אחרונות