ר. גלבוע קורא לי אל הסירים
כשפנה אלי עמיתי הג'יפאי ר. גלבוע ובפיו בקשה לנדב לספרו החדש משהו ממתכוני הבישול המופלאים שלי עלתה בזיכרוני אנקדוטה קטנה.
"52 הטיולים היפים ביותר" הנו ספר טיולים שיצא לאור לפני מספר שנים. לספר זה התקבצו ובאו 13 טיילים ורושמי מסלולים, עבדכם הכנוע אחד מהם.
סיימתי. העברתי לעורך את המסלולים. נגסתי בקרמבו שלידי. שכחתי.
למחרת צלצול טלפון. "קיבלתי. תודה". כך העורך. "האם תואיל לתבל את צחיחות המסלול בנקודות גורמה ייחודיות. אין לנו ספק שנסיונך העשיר ישמש מופת של ליקוק שפתיים איכותי. קח כמה ימים וחזור אלי".
"אין צורך בשבוע" עניתי בצדו השני של הקו. "קח דף. טול עט. ורשום".
"אתה רציני? אתה זוכר את כל נקודות הגורמה בעל פה?!"
"בוודאי" עניתי, ומיד יריתי את הרשימה: 'פלאפל דבורה' כרכור,'מקדונלד צומת מגידו', 'אלונית' להבות חביבה".|
הבין.
חזרה אליך מר גלבוע.
מעולם, אני חוזר מעולם, לא הייתה ידי במעל.
אורי התימני ומאיר היווני ואפילו חיים חסר המולדת –כל אלו רפדו את לילותיי בבשרים, שקשוקות, ממולאים ושאר מרקחות קסם. טמונים בחול, מתנפנפים על שבכת המנגל, מבעבעים בסירים. תמיד היה שווה לחכות. מאיר ואורי וחיים מעולם לא אכזבו.
ובכל זאת שניים משלי.
"סלט-שטח"
על משטח עץ אני פורס שלוש עגבניות, ארבעה מלפפונים, שני בצלים, פטרוזיליה, עלה של חסה – ואם הסביבה מאירה פניה גם מספר עלי זעתר טריים (אורי התימני בסביבה? אני מכפיל את הכמויות).
את כל התערובת אני מכניס לקערה גדולה, בוזק מלח, מוסיף קמצוץ פלפל (אורי בסביבה? אני מוסיף סחוג). שמן זית כבר אמרתי? הרבה. לימון? קצת.
מערבב, מערבב, ועוד קצת. מחלק בצלחות.
"מעולם לא טעמתי סלט טוב כזה". סח לעברי ג'וי בירן, כל אימת שהוא מסתופף בצל צלחתי ונהרה גדולה בעיניו. צודק. עיקרון ההפתעה משחק לטובתי. בעידן הבשר, השקשוקה, הממולאים, אף אחד כבר לא מטריח את עצמו לסלט ארץ- ישראלי מקורי.
בתיאבון.
"חביתת – שטח"
לתוך קערה גדולה אני שופך את תוכנן של 10 ביצים. מערבב עד צאת נשמתן. מוסיף מלח, פלפל (אורי? גם סחוג). לתוך העיסה הצהובה חותך פרוסות קטנות של גבינה צהובה ופסטרמה. ממתין.
חותך כמה עלי זעתר (מרכז צפון) או עלי ימלוח (במדבר) ומטגן אותם על מחבת. השחימו? מוסיף אליהם את התערובת הצהובה. טעים. חבל על הזמן. מומלץ עם חלה טרייה.
תגובות אחרונות