סוזוקי – סיפור אהבה
מאז ומעולם יש לי פינה חמה בלב לרכבי השטח של סוזוקי.
אולי היה זה הסמוראי הקטן עליו נהגתי לשייט בהרי אילת באמצע שנות ה-80 . אולי היתה זאת הויטרה המשודרגת של איציק שבפעם הראשונה ששזפוה עיני נראתה לי כאחת היצירות המוטוריות הנכונות מאז ומעולם ואולי היה זה הטיול האחרון ביוון, בו גיליתי שסמוראים בני 20 שנה ויותר עדיין מייצרים את אותם ריגושים של פעם וזקנתם אינה מביישת את נעוריהם.
לרכבי השטח של סוזוקי הייתה מאז ומעולם תכונה לייצר סביבם כתות ומועדוני מעריצים. בתחילת שנות ה-80 היה זה הסמוראי הקטן והבלתי נשכח: עם זריזות של להטוטן קרקס, עבירות של עז הרים ומנוע דל סוסים, הנשען על חבילת קפיצים מרסקת עצמות.
בשלהי 1988 הפתעה. אל הסמוראי הצטרפה אחותו המעודכנת – הויטארה.
לא ארכו ימים ותפארתה של הויטארה יצא למרחקים: שוב ושוב היא הוכיחה לחסידי הסמוראי שאינה נופלת ממנו – אפילו בתחומי ההצטיינות שלו. יתר על כן, היא עשתה את הכל בתוספת חן אופיינית לה: עם פחות מחאות, צקצוקים ורסק עצמות ועם הרבה יותר און, עזוז ונוכחות. לאט, אבל בטוח, הפכה הויטארה לדבר האמיתי. עוטה, כמו הסמוראי, גלימת מרכב קצר, מתהדרת במנוע בנזין בנפח מוגדל ( 1.6 ליטר מול 1-1.3 ליטר בסמוראי), הפכה הויטארה לחלומם הרטוב של אלפי ג'יפאים (כולל בעלי סמוראי מפונטזים…).
השנים חלפו. הויטארה התארכה והפכה …שומו שמיים, לתחליף רכב משפחתי. גברת ארוכת מרכב, דלת ביצועים, החליפה את הסייח הפראי. אחרי מריטת השערות הראשונית התברר לאוהבי הויטארה כי עדיין, למרות השינוי, נותרה שם נוכחות ויטארית מלווה בניחוחות עבר מרגשים.
שנת 1998 טרפה את כל הקלפים. הויטארה "התחרפנה": שוברת הלבבות האוריינטלית שנתה את אופייה לחלוטין – התעגלה, התעדכנה, הוסיפה את הפתיח "גרנד" לפני שמה והשאירה הרבה לבבות אוהדים, כואבים ודוויים. גם לבי שלי.
את "גרנד-ויטארה" החדשה ממש לא אהבתי. היא נתנה תחושה של יצירה אחת מיותרת.
אם שינוי התדמית היה מביא בעקבותיו גל ביצועים משופרים –מנוחמים היינו. לא הוא. מנוע טורבו דיזל ששודך ל"גרנד" היה אמור לנייד תוספת משקל של כ-200 ק"ג. הוא כשל במשימה. גם מנוע הבנזין של הויטארה הישנה, שנותר כיחידת הכוח בגרנד החדשה, התגלה אנמי להחריד. הגרנד, תינוקת יפנית מעודכנת אך מגושמת, התגלתה במערומיה - יצירה מוטורית סתמית ובלתי מרגשת.
וכך, תוך שהיא מאבדת את קסמה, לטובת עולם מעודכן ושבלוני, ירדה הויטארה מפודיום השמות המיתולוגיים והפכה להיות עוד אחת מני רבים.
השנה 2002. סוזוקי מציגה גרסה מעודכנת לחלוטין של גרנד ויטארה XL7 יקרא שמה.
עם מרחק סרנים אסטרונומי (גדול ב-32 ס"מ מקודמתה !!!), מרכב בעל אורך פנומנאלי (ארוך ב50 ס"מ מקודמו!!!) ותוספת משקל של 200 ק"ג, נראה היה שהXL7- נועצת את המסמר האחרון בארון המתים של הויטארה המקורית – לא רק שינוי סופי ובוטה של צורה ותדמית אלא, ובעיקר, פשיטת רגל סופית בכל האמור לזריזות וקלות הרגליים שאפיינו את הויטארה המיתולוגית. האומנם?
בסוף 2002 ערכנו מבחן דרכים לעולה החדשה. שורתו הלפני תחתונה – מומלץ להתרחק ממסקנות והספדים לפני שבוחנים תכל'ס בשטח. שורתו התחתונה - עם מנוע בנזין בשרני, חדש לחלוטין, חד חזק ומלהיב, עם מתלים שהם קרוב למלאכת מחשבת, תיבת הילוכים מצוינת, הגה ובלמים צייתנים ומשתפי פעולה ועיקר העיקרים יחסי גומלין כמעט מושלמים בין כל המערכות – מצאנו שה-XL7 הנו כלי כלבבנו.
שנת 2004 בפתח וסוזוקי החליטו ללכת הלאה: עדכוני מראה – ויש כאלה בדגם החדש – הם לא סיבה לעריכת מבחן דרכים אך שינויים במנוע ובתיבת ההילוכים הם סיבה למסיבה.
יצאנו לבדוק.
מבחוץ
ה-XL7 החדשה התעדכנה במראה: עם פנסים ראשיים אופנתיים ולהם נורות רפלקטור עגולות, שבכה קדמית בגוון הרכב, קווי מתאר זורמים יותר בחזית ופגוש קדמי נאה מקודמו – הרכב בהחלט נאה לעין… בחזית. עדיין, כאז כן היום ה-XL7 החדשה, כמכלול, אינה יוצרת דרמה אסתטית: אינה מעוגלת באופן יוצא דופן, גם לא מזוותת באופן ייחודי – מכל זווית אחרת שמתבוננים בה היא בסדר. לא פחות לא יותר. סתמית שכזאת.
מבפנים
פסעתי אל מעבר למפתן דלת ה-XL7 ו…הפתעה. תא הנוסעים נראה יפהפה ומרגיש איכותי. עם צגי מחוונים נעימים לעין, מתגים ולחצנים הממוקמים בדיוק כמו שהייתי מצפה מהם, דיפון נעים לעין וברמת גימור גבוהה, חיפוי דמוי עץ המשתלב להפליא בדיפון הכללי, בקרת אקלים אוטומטית שעובדת מצוין (מניסיון המבחן) וגם נראית מיליון דולר, בקרת שיוט, מכלול נרחב של תאים מיוחדים למשקפי שמש ו…אפילו 4 מתקנים לכוסות שתייה. המשכתי לחקור וגיליתי את שני השקעים "הטכניים", מערכת שמע מעולה (4 רמקולים כולל CD) ובקרת מערכת שמע בגלגל ההגה. מישהו בסוזוקי עבד שעות נוספות על עדכון תא הנוסעים. הצליח לו. בגדול.
"החישמול" ב-XL7 סטנדרטי וגם חבילת הבטיחות לא השתנתה:
2 כריות אוויר ומרכב ודלתות המחוזקים בקורות פלדה. לציון לשבח ראויות משענות הראש, שכמו בדגם הקודם ניתנות לכיוון מעלה-מטה, דוושת תמך רחבה, הממוקמת באופן מושלם ותא מטען אחורי נדיב במידותיו – תולדת המושב האחורי החסר (ה-XL7 מגיע לישראל ללא מושבים אחוריים).
בכביש
והרי החדשות הטובות. אם ה-XL7 דגם 2002 הרגיש חי בועט ומרגש צפו לשדרוג ההנאה בדגם 2004. אהבתי כל רגע.
ה-XL7 מעניק את כל מה שהכרתי אצל קודמו – ו…עוד קצת. אני מאיץ והמכה בעצם הזנב מורגשת יותר, מטפס במעלה סולם המהירויות ומוותר לו ב-180 קמ"ש, מרגיש שהמנוע יודע גם טוב מזה. איזה כיף.
עם מנוע בנזין בנפח 2,736 סמ"ק, הקטן ביותר בין מנועי הבנזין המשודכים לרכבי 4X4 משפחתיים, מצליחות שש בוכנותיו, המסודרות בתצורת V, ליצור חגיגת חושים מתמשכת.
עדיין, הבשורה הגדולה מכל רק עכשיו מתרחשת ובאה: המספרים הסופיים של "מחלקת הביצועים" הם בבחינת פותח התיאבון של הדרמה. ההתרגשות האמיתית קשורה באופן התפתחות העלילה: תיבת הילוכים חדשה, בעלת חמישה הילוכים, ראויה לשירי הלל ולכל מחמאה אפשרית: ההילוכים מתוזמנים בדיוק כפי שצריך – מתחלפים בדממה לא מורגשת, תמיד ברגע הנכון, שומרים, כל הזמן, על עקומת כוח זמינה, נעתרים להורדת קיק-דאון גם במהירות של 165 קמ"ש !!! מה אומר ומה אדבר: יחסי גומלין הילוכים-יחידת הכוח ראויים למילה אחת "מושלם".
מתלים – עצמאי סלילים עם תמוכות מקפרסון מלפנים וחי סלילים מאחור – נותרו כמות שהם. מרחק הסרנים הענקי (2.80 מ') נותר גם הוא בעינו וכך גם משקלו העצמי של הרכב (1,670 ק"ג). כפועל יוצא מכך דגם 2004 מתנהג כמו דגם 2002 וטוב שכך הוא – כל המחמאות שהענקתי ל-XL7, במבחנו בשנת 2002, נותרו בעינן. הוא מתנהג למופת בכבישים: משכך את מהמורות הדרך, בעל יציבות כיוונית מעולה, מפלרטט עם עקומות הדרך ובקיצור חווית נהיגה. ההגה – גם הוא ללא שינוי מדגם 2002 – חד במידה, מדויק, ללא נקודות מתות ועם היזון חוזר ראוי לכל שבח.
בלמים? לתפארת – נושכים במידה הראויה, לא מתקיפים ולא מגלים שום סימני התעייפות. את מערכת ה-ABS , בשילוב מערכת ויסות כוח בלום EBD)), מצאתי מכוילים מצוין.
בידוד רעשים? משהו השתנה כאן. דווקא רעשי הרוח התגברו (תולדת שינוי מבנה החזית?) ולעומת זה נהמת המנוע חודרת פחות לתוך תא הנוסעים.
הכל זהב? מסתבר שכמעט. נקודת הצל האמיתית שהעיבה על יחסי האהבה שהתחילו להתפתח בננו הם המושבים הקדמיים. מושב הנהג והנוסע לא טובים. נקודה. פירוט? אינם מעניקים תמיכה הולמת לגב ולרגליים. וזה גם דינם של יושבי המושבים האחוריים. צפוף, לחוץ, לא נוח.
בשטח
היצרן, כמו היבואן, לא מייעד את ה-XL7 להתמודד עם תוואי שטח קשים. אני מסכים אתו.
עם מרווח גחון בן 19 ס"מ בלבד, זוויות עזיבה ונטישה גרועות, מרחק סרנים גדול, מיקום נמוך של רכיבי מרכב תחתון (בעיקר עקב קוטרם הקטן של צמיגיו) מיקום שערורייתי של מיכל הדלק ומיקום שערורייתי במיוחד של דוד עמם מערכת המפלט – לא פלא שה-XL7 גנח, התחכך והשתפשף, כמעט כל פעם שתוואי הקרקע הקשה נהיה תובעני: תלמים, סלעים זרועים, מדרגות סלע ועוד.
התכופפתי, בחנתי את תחתית המרכב וגיליתי… מגונים מבית 'אספיר'. טוב שכך הוא. בתוספת מחיר של 2,200 ש"ח + מע"מ מתקין היבואן מיגון מיכל דלק ומיגון גחון קדמי. אבוי למי שלא יעשה זאת.
ואז, כמו במבחן הקודם, נמלטתי מבורות הסלעים וכל יתר מרכיבי השטח הטכני – הדורשים מפרקיות טובה, זווית בטן, עזיבה ונטישה משופרות, ומרווח גחון גבוה – שאין לו ל-XL7 ושמתי פעמי אל ממלכת השבילים. החלטה נבונה.
כאז כן היום המילה "חגיגה" מבטאת יותר מכל את ההנאה הגדולה שהסבה לי נהיגת השבילים. המתלים עשו את עבודתם למופת, בכל סגנונות הנהיגה שעברו תחת ידי.
ההגה? מדויק ומלהיב.
מנוע ותיבת הילוכים – הרמוניה כבר אמרנו?
יציבות כיוונית? שינויי כיוון? שמירת קו בסיבוב? החלקות ותיקוני החלקות? הנאה, הנאה ושוב הנאה.
עננים שחורים? המושבים כבר אמרתי… וגם ABS, שלמרות כל השכלולים עדיין לא יודע להתמודד באופן מושלם עם בלימות חזקות במהלך נהיגה במהירות גבוהה, וגם לא עם ירידות בעייתיות בקרקע מנותקת. שם, בירידות, גם גיליתי את יחס ההעברה הנמוך. לא נמוך מספיק. חבל.
לפני פרידה גיליתי שעדיין לא הפנימו שם בסוזוקי את הערותיי ממבחן הדרכים הקודם… הרכב עדיין חסר בורר מצב שלג וגם אוזני רתום נמצאו לו שתיים בלבד: אחת בחזיתו ואחת באחוריו. חבל.
אז מה היה לנו
מי שחסרונות ה-XL7 מראה סתמי, מושבים הזקוקים להחלפה, חוסר התאמה לנסיעה בשטחים טכניים קשים – לא מפיל מורך בלבו. מי שמיעד את ה-XL7 – כפי שמיעדים אותו היצרן והיבואן – לנסיעת שטח בשטחים "שפויים" וקילומטראג' גדול באספלט – אותו אחד הוא בדיוק הזוכה המאושר. ה-XL7 החדש יהיה לו בן לוויה יוצא מהכלל ויעניק תמורה, מהטובות בשוק, לכספו (183 אלף ש"ח לפני הרכבת מגונים).
סוזוקי גראנד ויטארה XL7 דגם 2004 - מפרט טכני
מנוע
סוג/נפח – בנזין 6 צילינדרים תצורת V, 2,736 סמ"ק
תזמון – 2 גלי זיזים עליונים 24 שסתומים
הספק/סל"ד – 184 / 6,000
מומנט/סל"ד – 25.5 / 3,300
הזנת דלק – הזרקה ממוחשבת רב נקודתית
מרכב
הנעה – 4X2, 4X4, LOW, 2 דיפרנציאלים (אחורי מוגבל החלקה)
הילוכים - אוטו' 5
מתלה קדמי – עצמאי סלילים תמוכות מקפרסון מוט מייצב
מתלה אחורי – חי סלילים
בלמים – דיסק מאוורר/תופים
מערכות עזר – ABS EBD
מידות
בסיס גלגלים – 280 ס"מ
אXרXג –476X181.5X175.3X
משקל עצמי – 1,670 ק"ג
משקל כולל – 2,260 ק"ג
תא מטען – 187 ליטר
תצרוכת דלק –6.7 ק"מ/ליטר(מבחן)
קיבולת מיכל דלק – 66 ליטר
שטח
מרווח גחון – 190 מ"מ
רדיוס סיבוב – 5.90 מ'
זווית גישה – 37 מעלות
זווית עזיבה – 21 מעלות
זווית בטן (גחון) – 168 מעלות
צילומים: תומר פדר
תגובות אחרונות