עולמם המופלא של הצמיגים/פרק א' – תחילת המסע

כבוד לעבר

היום, כשאנחנו הולכים, רצים, נחים, עושים אהבה ונוהגים, בעזרת סוגי גומי שונים, קשה לדמיין שרק בשנת 1844 הצליח אחד, צ'רלס גודייר שמו, ממציא שחי בתנאי רעב עם משפחתו, ל"אלף" את הגומי ולאפשר לעבוד אתו.

ההמצאה של גודייר – "גיפור", התרחשה על פי כותבי ההיסטוריה באקראי. גודייר בחש בתוך כירה ביתית מחוממת גומי טבעי, אליו הוסיף, מפעם לפעם, חומרים שונים ומשונים. כאשר הוסיף לעיסה המבעבעת גופרית השתנו פני ההיסטוריה.

עד אותו יום, מוצרים שהופקו מגומי היו נמסים בחום השמש, קופאים בימי קרה, ונדבקים כמעט לכל דבר שהיו במגע אתו. הגומי, בתוספת הגופרית, הוכיח שאפשר אחרת.

מאותו יום, ניתן היה לעצב גומי חזק, אלסטי, כזה שאינו משנה, על פי גחמותיו הטבעיות, את אופיו וצורתו.

צ'רלס גודייר מת בשנת 1860 בחוסר כל.

כמו לא מעט גאונים אחרים, שחלפו בדברי ימי ההיסטוריה של המין האנושי, גם גודייר לא זכה לעמוד מול פני השינויים האדירים שחולל הפטנט הרשום שלו. גודייר מת והמצאתו החלה לפרוש כנפיים. תוך פרק זמן קצר החלו לאבזר את גלגלי האופניים בגומי מלא, אחר כך הגיע תור כרכרות הסוסים ובמהרה אחריהן גם הכרכרות הממונעות.

שנת 1888 היא השנה בה וטרינר אירי בשם ג'ון בויד דנלופ הלחים צינור גינה לחישוקי העץ של אופני בנו, וחיבר אליו שסתום ניפוח חד-כיווני. הפטנט של דנלופ הגיע בזמן הנכון. אופנת האופניים התפשטה בכל רחבי אירופה וצמיג פניאומטי קל משקל היה פיתרון מועדף לטלטלות הדרך.

שנת 1895 היא התאריך המשמעותי הבא. בשנה זאת קראה ההיסטוריה לאחים אדוארד ואנדרה מישלן הצרפתים להתייצב בגאון על במתה. האחים, בעליהם של מפעל ייצור מעצורי גומי לאופניים, היו הראשונים להשתמש בפטנט של דנלופ -  <b>על צמיגי רכב.</b> הם ציידו את מכוניתם בצמיגים פניאומטיים שייצרו בבית המלאכה שלהם והמתינו להצגתם במירוץ הגדול פריז-בורדו. במירוץ הם לא זכו אך מאותו רגע הצמיג הפניאומטי, נתמך האוויר, הניתן להסרה מהחישוק – הפך לעובדה קיימת, המשמשת את תעשיית הרכב עד ימינו אלה.

שוק אדיר ועשיר

מעל 150 יצרני צמיגים פועלים כיום ברחבי העולם. כ – 100 מתוכם מיוצגים בישראל.

כ – 30 יצרנים מתוך ה – 100 הללו מספקים  גם  צמיגי שטח לרכבי 4X4.

סידורי הביטחון המקיפים את מפעלי הצמיגים מזכירים את כספות הזהב בפורט נוקס אמריקה. הנוסחאות הייחודיות של מחלקות המחקר והפיתוח בכל אחד ממפעלי הצמיגים הם הסוד המקצועי הגדול ביותר עבורם – נכס בעל ערך כלכלי אדיר. אולי נוסחאות הכנת 'קוקה קולה' מייצרות סידורי בטחון דומים…

ואמנם – יש צמיגים מעולים וישנם גם גרועים. ישנם גם צמיגים מצוינים המיוצרים למטרות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכיכם.

תפקידי הצמיג

הצמיג – "מיכל אוויר" מדופן גומי -  נושא עליו (תרתי משמע) מספר משימות לא מבוטל:

1. לאפשר לכם לספוג את מהמורות הדרך, בכל מתארי הנסיעה, ברכות ונוחות מקסימליים.

2. למנוע מכם, ככל הניתן, בעיות בטיחות הקשורות בכוחות המתפתחים בפניות, האצות ובדרכים חלקלקות.

3. לאפשר לכם לבלום את הרכב מהר ככל הניתן.

4. להעניק היגוי חד ונוח.

5. לתמוך את משקל הרכב.

6. לגלגל את הרכב בקלות, תוך ניצול דלק אופטימלי.

7. לעשות את עבודתו מבלי לייצר רעשי רקע מפחידים.

8. לעשות את עבודתו בתוחלת חיים מרבית.

9. לעשות עבודתו תוך עמידות בפני תקרים.

<b>סופר גומי.</b>

מבחוץ. חלוקה לשלושה חלקים. כמו בצה"ל

במבט בוחן בגוף הצמיג מבחינים בנקל בשלושת חלקיו: סוליה, דופן, חגורת חישוק (טבעת החישוק/עקב הצמיג).

סוליה - מחורצת ונמצאת בהיקף הצמיג. תפקידה – לבוא במגע עם התווך ולעשות זאת תוך שמירת אחיזה מיטבית (בזינוק, בסיבוב, בתנאי דרך בעלי אחיזה מזערית), ניקוז מים טוב, תוחלת חיים גבוהה, התנגדות נמוכה לגלגול, כושר בלימה ראוי, ו..רעשי רקע נמוכים.

דופן - חלקה פחות או יותר, מעוטרת בכיתובים לרוב וממוקמת מתחת לסוליה. תפקידה -  לאפשר נוחות תוך עמידות בכוחות צד.

חגורת החישוק – בולטת בעוביה ובחוזקה, נמצאת בתחתית הדופן ומהווה למעשה את העיגול הפנימי של הצמיג (מתווה את קוטרו הפנימי). תפקידה –  לאפשר התמקמות אופטימלית של הצמיג בתוך החישוק ומבלי לפגוע בתכונות דופן הצד.