האמת הכואבת
אפתח באמת ידועה, כואבת, הקשורה קשר הדוק ברכב 4X4 הנוסע בשטח: כשנוסעים בשטח מגיע הרגע שנתקעים. כפשוטו. התקיעה עלולה להתרחש מספר חודשים מרגע רכישת הרכב אבל גם בחלוף ימים ספורים ולעיתים אפילו שעות בודדות ("בואו לחולות, נראה איך הרכב החדש נוסע". נשמע מוכר?). זה עלול להתרחש בשטח חולי, טרשי, או בוצי (או גם וגם וגם). זה עלול לקרות פעם אחת, פעמיים, או עשרות פעמים. זה עלול לקרות כשאתם לגמרי לבד, עם חבר ברכב שלכם, עם כלי רכב נוסף, או הכל מכל. דבר אחד ברור לחלוטין – כשנוסעים בשטח מגיע הרגע שנתקעים.
למה ללמוד חילוץ?
לא פעם, במהלך השתלמויות נהיגת השטח אותן אני מעביר, מתעקש אחד החניכים להתנגח עמי וטוען – "בסדר, בסוף אני אתקע. אבל אולי תסביר לי לשם מה כל הטרחה הזאת של ספרות מקצועית, לימוד תיאוריה, תרגול, אבזור הרכב בציוד הנדרש, כאשר כל שעלי לעשות במקרה של תקיעה - לחייג את מספרו של יהושע ידידי ו..הופ אני כבר בחוץ ממשיך לי בדרכי?" .
לטובתו אני מספר לו מה דינו של הפלאפון הנייד כשאתם באמת זקוקים לו. כשמישהו ממש, אבל ממש מתעקש, ומספר עד כמה הנייד שלו חף מכל בעיות תקשורת אני מביא לידיעתו, כצרכן חילוץ פוטנציאלי, ארבעה נתונים נוספים: אובדן סבלנות, זמינות, מקצועיות ועלות.
אובדן סבלנות מה הוא אומר – לפעמים המרחק הגיאוגרפי בין מקום התקיעה ובין מקום מגוריו של יהושע, ידידך המחלץ הפוטנציאלי, יחייב אותך בשהות והמתנה השווה לטיסת לילה מבן גוריון לניו יורק.
זמינות מה היא אומרת – לא תמיד יהושע זמין להגיע ולחלץ אותך מהמשבר הקטן אליו נתקעת.
מקצועיות מה באמתחתה – גם אם המרחק הגיאוגרפי ליהושע קצר ממטחווי קשת וגם אם זמינותו לצרכיך 24 שעות ביממה אינה מוטלת בספק, מה לגבי מקצועיותו? האם הוא באמת יודע מהן פעולות החילוץ הנדרשות? פעולת חילוץ שגויה עלולה להחריף את מצבו של הרכב התקוע - הן בהיבטי פח, שלדה, מנוע, מתלים והן בהיבטי הרעת התקיעה.
עלות וזה כבר מתחיל לדבר אליך – במידה ויהושע יורד מהפרק בשל אחת משלוש הסיבות המפורטות מעלה, לא תיוותר בפניך הברירה אלא לפנות לעזרת מחלץ מקצועי. הסיפורים המסתובבים בבראנז'ה מספרים על מחלצים שהסכימו להגיע לכלי רכב שנתקעו במעמקי הנגב, בצעו פעולת חילוץ פשוטה בתכלית ודרשו סכומים סמליים של חמש אלפיות השקל החדש. לא זול.
קצת הכנה פסיכולוגית לא תזיק
הרי לכם כלל נוסף הקשור ישירות לתרחישי החילוץ: "כשנתקעים בשטח זה בהחלט לא נעים אבל בדרך כלל לא ממש נורא". זאת אומרת – סוף העולם, אפוקליפסה עכשיו, מגדלי התאומים, אינם דומים לשקיעה בבוץ, חמורה ככל שתהיה. ואומנם ידידי, מכל זווית שלא תבחנו זאת, כל עוד מוגבל מסע ההרפתקאות שלכם לגבולות ארצנו הקטנה אינני רואה מצב תקיעה שאמור להכניס בכם קורטוב של היסטריה – מקסימום קצת עצבים וקריזה מתפרצת: על בגדי השרד שיתלכלכו, על השרירים שיצאו עוד רגע מתנומתם, על לוח זמנים שהשתבש (מאהב קטין שהייתן אמורות בנות להחזיר בזמן לבית הוריו – ועכשיו אמו דואגת לו) ועוד מיני מעשיות.
בואו לרגע נלך על הגרוע מכל: נקלעתם ללב המדבר כשאתם נהג בודד ברכב בודד - יצאתם לחוות את תחושת "הלבד במדבר" ואתם תקועים בלבו של הנגב – אי שם בגב צניפים שבנחל צניפים, או אם תרצו בעין ארחות בדרך לנחל צין… והרי לכם תחושת בדידות מעיקה עד מאוד.
דמיינו את עצמכם מביטים סביבכם כלא מאמינים – "פאק, פאק, פאק, הברקאי הזה צדק ואנחנו בברדק". המדבר, שעד לפני רגע היה ד"ר ג'קל בעל חמוקי קרטון נעימים, הפך בשבריר שניה למיסטר הייד, בדמות חריץ בלתי עביר בתוכו תקוע הרכב כשגלגליו מסתחררים באוויר. קודם כל "תרגיעו", כמו שאומרים ילדי הצעירים. עכשיו נסו לשנן לעצמכם: הרכב תקוע זמנית בלבד, כאן בישראל הקטנה ולא במדבר סהרה. כאן, בישראל הקטנה – הרחק משיני האריות, חניתות השבטים הפראיים, ארס הקוברה המלכותית ומלתעות התנינים.
נרגעתם? התייחסו למצב החדש כאל התמודדות מרתקת – גם אם מתישה. בסיומה תמצאו עצמכם "חוגגים" את החילוץ המוצלח בנסיעה, בהליכה, או בהחלפת הרכב בחדש…
אם בסיומה של הדיאגנוזה אתם משוכנעים שלא ניתן לחלץ את הרכב ולהמשיך בנסיעה, כל שעליכם להפנים זו הידיעה שאתם עומדים לצאת למסע להחזרת עלומיכם. מכיוון שברכב אמורה להיות תמיד ערכת מים חירום הכוללת: תרמיל גב נוח ובו 6 בקבוקי מים מינרלים של 1.5 ליטר כל אחד, מפה מעודכנת של האזור, נעלי הליכה טובות וכובע – התארגנו בהתאם, החליפו מבט אחרון עם רכבכם ו"יאללה בי" יוצאים לדרך.
בחלוף 3-10 שעות – תלוי בכושרכם הגופני וכישורי הניווט שלכם – תמצאו עצמכם על אחד מכבישי הנגב, ממתינים לרכב הראשון שיחלץ אתכם לציויליזציה. שם, במפגש עם הציויליזציה תזכרו ש… זה עוד לא לגמרי מאחוריכם. צריך לחזור בהקדם אל הרכב ולחלץ אותו מציפורני הליסטים והערלים ( אם מרפי, כהרגלו במצבים כגון אלה, הפליא גם הוא מכתו – ורכבכם תקוע בלב שטחי האימונים של חיל האוויר ומפציציו עומדים לשחרר מטענם על רכבכם – שבמבט הטייס נראה כשלדה אחת מני רבות –ייתכן ותצאו בסוף עם שלדת טראנו מפויחת. יש ביטוח?).
מוסר השכל כפול: ראשית – "אל תירא ידידי יעקב", אין סיבה לאבד תקווה. שנית – "מי שחמור אוכל קש" – מי שיוצא לבד לשטח שלא יבוא בטרוניות לקב"ה וקהל מלאכיו על עורפם הקשה ואי התחשבותם במצבכם הנפשי השביר.
כשנתקעים עדיף לא להיות לבד
ואומנם, מכל זווית שתבדקו את סוגיית התקיעה בשטח – כשאתם תקועים, תמיד תעדיפו מישהו לצדכם – ואם כבר מישהו לצדכם עדיף שיהיה לו גם רכב שטח משלו…
עזרתו של רכב השטח הנוסף היא בראש ובראשונה פסיכולוגית – התחושה שאינכם לבד בצרה היא מבחינתכם – " להיתקע בצוותא". מכל כיוון שלא תגלגלו את המשפט הנ"ל ולכל מחוז שלא תיקחו אותו תסכימו אתי שזה מצב עדיף על פני ל"התקע לבד"…
המשמעות של רכב נוסף, איננה רק פסיכולוגית. בעזרתו תוכלו להיחלץ ממצבים שבחילוץ עצמי אינם אפשריים. בחילוץ מסוג זה, חילוץ הדדי, נרתמים לעזרתכם, תרתי משמע, עזרי חילוץ נוספים, משמעותיים ביותר, שלא יכלו לקחת חלק במהלך החילוץ העצמי. ישנם מקרים שלא תצליחו לחלץ את רכבכם גם באמצעות רכב חילוץ נוסף. אמצעי החילוץ העומדים לרשותכם: רצועות, שאקלים, נקודות רתום, לא עומדים בעומס – נקרעים, מתכופפים, נשברים. ייתכן גם שבמהלך ניסיונות החילוץ כל האמצעים מתפקדים בשלמות אלא שהתנגדות החול/בוץ "לשליפת" הרכב התקוע גדולה עליכם.
יש גם תקיעות הנגרמות בגין בעיות מכניות ה"דורשות" את הרמת הרכב התקוע באוויר – מערכת הגה שבורה, מערכת שרשרת ההנעה "תפוסה", בלומה ואינה מאפשרת תנועת הגלגלים, מעצורים תפוסים, מנוע תפוס. גם כאן חילוץ הדדי רגיל לא "יספק" את הסחורה. כך או כך, מסתבר שלעתים, גם כשרכב נוסף נמצא לצדכם, לא תצליחו לחלץ את הרכב שלכם מהבעיה. מה עושים? מוותרים.
וכאן אולי טמון היתרון הגדול ביותר של רכב נוסף – הידיעה המרגיעה שגם אם לא תצליחו לחלץ את רכבכם התקוע, עדיין ניתן, כמוצא אחרון, להשאירו "תקוע" במקומו, להידחק ברכב השני ולחזור אתו לחוף מבטחים (צמודים לרגליה החטובות של דינה היפה, אחייניתו של גרשל'ה חברכם, הממתינות – כבר מהמבט המרמז בתחילת המסע – למגע ירכם השרירית).
תגובות אחרונות