סוזוקי ג'ימני

הסטוריה מלוכסנת

בתחילת שנות השמונים הגיע לישראל ג'יפ חדש מבית היוצר של סוזוקי יפן – סמוראי שמו.

אל החבורה המיתולוגית של מאות ג'יפים אמריקאים מיושנים, לנדרוברים בודדים שלל מלחמות ישראל, בלייזרים שנרכשו מקבלנים אמריקאים (אלה שהכשירו בסיסים חדשים לצה"ל בנגב בעקבות חוזה השלום עם מצרים והסגת כוחות צה"ל מסיני) הצטרף בחור חדש, מלוכסן עיניים, קטן מידות.

תוך פרק זמן קצר קנה לעצמו הג'יפון היפני מעריצים רבים. בהיותו חלופת השטח היחידה מול הג'יפ האמריקאי היקר ובהוכיחו אמינות מופלגת וביצועי שטח יוצאי דופן החל הסמוראי לכבוש את משעולי ארצנו. הסנוניות הראשונות היו חברות השכרה שרכשו אותו בשתי גרסאות מרכב (קצר וארוך) וספקו אותו בעיקר לחברות טיולים. אחריהם הגיע תור החקלאים בקיבוצים ובמושבים ולבסוף הלקוחות הפרטיים.

עד שנת 1996 נותר הסמוראי כמעט ללא כל שינוי חיצוני וגם יחידת ההנעה (מנוע בן 1300 סמ"ק בהספק של 69 כ"ס), תיבת ההילוכים (ידנית) ומערכת המתלים (קפיצי עלים מלפנים ומאחור) שמרו אמונים לדגמים הראשונים.

בשנת 1996 עבר הסמוראי מקצה שיפורים שכלל עדכוני עיצוב ובעיקר שיפור של ממש בנוחות הנסיעה -  קפיצי העלים הוחלפו בקפיצים ספירליים (לישראל, משום מה, לא הגיע דגם זה).

לקראת סוף המילניום, בשנת 1999, החליטו בסוזוקי שהגיעה העת לצאת להרפתקה – לשדרג את הסמוראי בקפיצת דרך גדולה ומשמעותית. קבלו את מחליפו –  הג'ימני. רכב חדש לחלוטין המתיימר לשמר את אופיו הקליל, החברותי, הכייפי של קודמו, עם מראה עדכני, תוספת כוח למנוע ובעיקר עם תיבה אוטומטית. יצאנו לבדוק.

מבט ראשון

למרות היותי בן הדור ישן – חובב רכב המעוצב בקווים חלקים, עדיף מזוותים… -  ולמרות אהבתי הגדולה לצורתו של הסמוראי הישן, אודה ולא אבוש כי משהו בקווים העדכניים של הסמוראי, סליחה ג'ימני החדש, שבה את לבי. ייתכן והסיבה העיקרית לכך נעוצה בהיות הג'ימני, מכל צד שבחנתי אותו, דומה עדיין לקודמו. משהו מאותה שרירנות כובשת של הסמוראי, זאת הדורשת ממך הנהג, במפגיע – "קח אותי לשטח, עכשיו" – משהו מכך עדיין השתמר בדגם החדש, המעודן. כשהשלתי מעלי את עבותות קשרי העבר זיהיתי רכב שמתארו זורם והרמוני, הפרופורציות שלו נכונות, פנסי הדרך הגדולים מרשימים, השבכה הקדמית הולמת אותו ואפילו, שומו שמיים, מסילות המטען שעל גגו מוסיפות גוון לסקסאפיל החדש. כשאמצתי את זכרוני לפשר החיבה המוזרה למראה היצור הקטן התחוורה לי סיבה נוספת -  אין אף רכב שטח הדומה לו בצורתו.

מבט שני

עיצוב פנים הרכב מקבל ציון "עובר". נקודה. לוח שעונים סטנדרטי (מהירות, סל"ד, חום מנוע, דלק). "חישמול" רגיל: חלונות, מראות, נעילה מרכזית. הג'ימני מצויד גם באנטנה, רמקולים, אימובילייזר ומזגן. שני מדי מרחק מתכווננים ממוקמים בשעון המהירות, מראה נמצאת בסוכך השמש שליד הנהג וידיות אחיזה יש לכל הנוסעים (אבל למה לא יכלו להגדיל מעט את הרווח בין ידית האחיזה לדלתות כך שגם נוסעים ונהגים מעל גיל 13 יוכלו ללפות את הידיות כהלכה?).

את מחלקת הבטיחות מייצגות שתי כריות אוויר לנהג ולנוסע, וחגורות בטיחות עם אפשרות כיוונון לגובה וקדם מותחן. הצופר, מהסוג הפחות אהוב עלי, נמצא בחישורי גלגל ההגה (להפתעתי, בכל מהלך המבחן לא הופעל הצופר באופן שגוי ולו פעם אחת – ייתכן שהסיבה לכך נעוצה במיקום מעט חכם יותר – שקוע יותר פנימה מאחיו המטופשים וגם מעט יותר כלפי מרכז גלגל ההגה). תאורת פנים יש רק בחלקו הקדמי של הרכב (לנהג ולנוסע). בין שני המושבים הקדמיים ממוקמת קונסולה זעירה המכילה תא פתוח ובו מקום לשתי כוסות שתייה ואולי גם לפנקס ועפרונות…

המושבים הקדמיים נוחים ותמיכתם סבירה וכך גם מצאנו את האחוריים. מרווח הרגליים ליושבי השורה השנייה טוב יותר משל הסמוראי אך עדיין צפוף מה לבעלי מידות גדולות. המושב אחורי מורכב משני כסאות נפרדים עם משענות ראש הניתנות לכיוונון.

הדלת האחורית של הג'ימני  נפתחת בתמיכתה של בוכנה הידראולית שאמורה לשמור אותה במצב כזה ולמנוע טריקתה. לא ממש. כאשר הרכב נמצא בשיפוע צד – ולו זעיר ביותר – העסק לא עובד.

מתחת לרכב בולטים שני סרנים חיים, נעולים בקפיצים ספירליים. הסרן הקדמי מצויד במוטות רדיוס, מוט פנהרד והחשוב מכל מוט מייצב. בסרן האחורי גיליתי מוטות רדיוס ומוט פנהרד, ללא מוט מייצב.

מתענגים בכביש

תחילת הנסיעה בג'ימני מעניקה תחושה מיידית של רכיבה על סייח צעיר אך מאולף: עם מנוע בנזין 1300 סמ"ק חדש לחלוטין, המספק 82 כ"ס (69 בסמוראי) ו-11קג"מ (10.5 בסמוראי) -  הרכב מרגיש קל וזריז. משקל גבוה ב-75 ק"ג (1,050 ג'ימני מול 975 ק"ג סמוראי) ותיבת הילוכים אוטומטית, שבדרך כלל נוהגת לסרס את ביצועי הרכב, לא עושים רושם על הג'ימני ואינם פוגמים כהוא זה בזמינות הכוח ותחושת ההנאה.

התיבה האוטומטית מחליפה הילוכים בקלילות ובתזמון טוב וכשתמשכו אותה לנהיגה ספורטיבית, עם דוושה לחוצה לקיר האש, תמצאו שהילוך השלישי "מושך" עד 130 קמ"ש (6250 סל"ד!!) לפני שנעתר לרביעי לתפוס את מקומו. מרשים ביותר(גילוי נאות בשם התיבה האוטומטית – קבלת המקל מהילוך שלישי לרביעי תאפשר תוספת מהירות של 5-10 קמ"ש בלבד. גם משהו). ביצועים מהנים אפיינו את רכב המבחן, כל עוד כבודתו הסתפקה בשני בוחנים ממוצעי משקל. כאשר הוספנו לג'ימני שני אנשים בספסלו האחורי התהפכה, בן רגע, התחושה  והצבי קל הרגליים הפך לחיה איטית ומגושמת, המתקשה בעליות ומחייבת תכנון קפדני לפני כל יציאה לעקיפה.

בעקבות שינוי הקפיצים מעלים לספיראלים ציפינו לשינויים. צדקנו. לא סתם שינוי. דראסטי. הג'ימני התגלה כרכב נוח להפליא שלא הזכיר לנו אפילו ברמז את טראומות הדיסקים הפרוצים והשרירים התפוסים שהיו מנת חלקם הקבועה של מסדר נהגי הסמוראי.

יציבותו הכיוונית של הג'ימני, בכל מהירות, טובה ככל שניתן לצפות מרכב בעל מרכב וסרנים מקוצרים. ההגה נוח למגע ולתפעול והגלגלים "משדרים" את הכביש בדיוק מופתי. כל עוד המהירויות הגיוניות  הג'ימני "יושב" יציב מאוד בתוך העקומות. ניסיון למשוך אותו לMODE תחרותי מבליטה מייד את חסרונו – כניסה מהירה לסיבוב מעמידה את השרירן הקצר במצבים קרובים ביותר לסבסוב על צירו. נדרשת מידה מרובה של תשומת לב, תיקוני הגה מהירים ביותר… או האטת מהירות.

הבלמים – קדמי דיסק, אחורי תוף – תפקדו להפליא: נוחים למגע, מגיבים נכון ושומרים על יכולתם לאורך כל נסיעת המבחן.

הג'ימני התגלה כרכב ידידותי גם בכמות הדציבלים החודרת לתא הנוסעים – מנוע הבנזין, השקט ממילא, לא דורש השתקה יוצאת דופן וגם רעשי הרוח נמצאו סבירים לחלוטין. 

בצמוד לחלונות הקדמיים ממוקמים "מגיני רוח" מפרספקס (אופציה בלבד במחיר 572 ש"ח +מע"מ) האמורים לאפשר נסיעה עם חלונות פתוחים מבלי שהג'ימני יהפוך למנהרת רוח. עובד חלקית. הרוח עדיין חודרת, לא מנהרת רוח אך בהחלט משבים ערים (או כפי שוותיק מערכת אוטו, אברהם פורת ז"ל, הסביר לי בשפת היומיום שלו – "אפקט קואנדה חזק יותר מהתכנון והציפיות". עכשיו הכול ברור כשמש).

רגע לפני השטח

לפני שיצאנו לדרך סקרתי את הג'ימני על מנת לאתר בו את אותם עזרים הקשורים לשטח:

חלקו התחתון של הרכב נראה "תפור" עבור נהגי השטח – שום חלק אינו בולט מתחת לקו השלדה. חיסרון גדול שגילה מבטי החוקר, בעודי רכן מתחת לרכב – לג'ימני אין שום הגנה לחלקו התחתון. לא לעניין (אני כבר שומע כמה אוהדי סמוראי שרופים רוטנים: "מה פתאום מיגון, הוא לא זקוק לכך הוא עובר הכול בל לגעת בכלום" .הנה, קיבלתם את הבמה שלכם).

4 אוזני חילוץ/ריתום/גרירה – שתיים מלפנים ושתיים מאחור יאפשרו לכם לחלוץ או להיחלץ.

Bullbar, מגן חזית מפלסטיק קשיח, נמצא בחזית הרכב ולטעמי יעילותו במפגעים מהסוג שאינו רצוי מוטלת בספק, הוא פוגם ביופיו של הרכב ויותר מכל פוגם בזווית הגישה של הג'ימני – טוב שאינו מגיע כסטנדרט אלה מסופק כאופציה בלבד (מחיר מגן חזית 3177 +מע"מ). מדרגות הצד שבצדי הרכב אסתטיות למראה אך פוגמות מעט בגובה המרכב. ייתכן, לאור חיבוריהן לשלדה, שניתן להשתמש בהן כנקודת עיגון למכשיר הרמה מסוג Hilift (המדרגות הן אופציה ומחירן לצרכן 4356 +מע"מ).

משתעשעים בשטח

זיכרונות השטח שלי מהסמוראי מעורבים. לצד הקלילות והעבירות זכורים לרע נוקשות המתלים וחסר הכוח בעליות ארוכות ודרדרתיות. לקחנו את הג'ימני לנהיגת שבילים מהירה ויצאנו מאושרים. השד היפני הקטן נותר קל רגליים וזריזותו, כך על פי תחושתנו, אפילו השתפרה מול הסמוראי הידני. עיקר העיקרים, בשטח, כמו בכביש, הג'ימני שמר על עצמותינו, שרירינו וסחוסינו במקשה אחת והעלה לנו חיוך רחב על הפנים. בשבילים הכבושים, וגם במהמורתיים, המתלים הספירליים עבדו מצוין. נדיר שבנדירים מצאנו אותם נסגרים ומכאן ששיכוך המהמורות בג'ימני הסב לנו קורת רוח מרובה.

ההיגוי בג'ימני מדויק להפליא ולא היה רגע שהרכב לא נענה לפקודות ההיגוי עד.. עד שמהירות הנסיעה גדלה והתעצמה. צירוף אכזרי של צמיגים לא מתאימים לסוג כזה של נסיעה ומרחק סרנים קצרצר (2250 מ"מ) דרשו תשומת לב מיוחדת  וטכניקת נהיגה ראויה.  רגע של אי תשומת לב לדרך, "נמנום" קל על גלגל ההגה והרכב ימצא עצמו בסבסוב לא ידידותי, לעיתים מסוכן. עדיין, קצר סרנים ככל שיהיה הג'ימני ארוך יותר מהסמוראי ב-22 ס"מ תמימים. זה המון. לא פלא שהג'ימני מרגיש, גם בשטח, נוח ויציב בהרבה מקודמו.

הבלמים בשטח, כמו בכביש, מצוינים: חדים במידה, ללא נקודות מתות או ספוגיות ועיקר העיקרים עם שמירת יכולתם לאורך זמן – לרגע לא חשנו שהם מאבדים מיכולתם, גם לא במהלך נסיעה מהירה ושימוש תכוף בדוושה. 

ל"ידית הקטנה" של היפני הקטן  שלושת המצבים הרגילים: מצב נסיעה בהנעת שני גלגלים (2H), הנעת ארבעה גלגלים ביחס רגיל (4H), הנעת ארבעה גלגלים ביחס נמוך (4L ). החלפת מצבים בין 2H ל4H נוחה ויעילה ומתבצעת תוך כדי תנועה, בכל מהירות שהיא. על מנת להעביר את הממסרה ליחס העברה נמוך נדרשת עצירה והעברת ידית תיבת ההילוכים למצב סרק (ניוטרל). נסענו לבדוק מצבי נסיעה הדורשים יחס העברה נמוך. הג'ימני הקטן, כמו מרבית רכבי השטח המגיעים לישראל, נעול בצמיגים בעלי נטיית כביש מובהקת בגודל  205/70R15. בדרכים טרשיות זרועות אבנים ומהמורות, כדוגמת העלייה הטרשית למוחרקה שבכרמל, הצמיגים הקשו על האחיזה, ולא פעם נדרשנו לניסיון נוסף. במקומות אלה גם מתלי הג'ימני נעשו פחות ידידותיים ומהמורות הדרך, למרות המהירות הנמוכה בעליל, הורגשו היטב בתא הנוסעים.

בלימת המנוע של הג'ימני חלשה באופן מחפיר. נקודה. תופעה זאת מאלצת את נהג הג'ימני בשימוש תכוף וחזק בדוושת הבלם כל אימת שהוא גולש מורדות תלולים. לא בדיוק הנוסחה המומלצת (כלי הרכב היחידים, שאולי, אולי בלבד, מסוגלים להתמודד עם הג'ימני על התואר "אלוף הריצה במורד" הם משפחת רכבי השטח של ניסאן).

לכל אורך נסיעת המבחן בשטח לא השמיע הג'ימני רעשי מחאה וקרקוש, למעט הדלת האחורית שלא חיבבה את מהמורות השטח. זה גם המקום לציין את עבודתו השקטה והיעילה של המזגן שמן הסתם לא התקשה, גם בתנאי מזג אוויר קיציים, לצנן את תא הנוסעים הזעיר.

סיכום עם חיוך

על הדלת של רכב המבחן היה כתוב "הכי כיף שיש". החברים שם ב'מכשירי תנועה' לא חשבו להטעות אתכם אבל אולי קצת הגזימו. לא הכל נוצץ בג'ימני – אין ספק שניתן לשפר את בלימת המנוע שלו, למגן אותו, לכייל את מתליו טוב יותר לנסיעה בשטח מהמורתי קשה או זרוע אבנים. גם בכביש הג'ימני לא היה מסרב לתוספת ראויה של קג"מ וכ"ס שיקלו עליו לנייד ארבעה מבוגרים על מטענם.

עדיין, הג'ימני הוא רכב שכולו הנאה ה"תפור" לאנשים פרטיים (בודדים, או זוגות ללא ילדים) המייחלים לרכב שניתן לטייל אתו בשטח, כל שטח, בנוחות, בידידותיות ובאמינות(לנושא האמינות אני "בונה" על מסורת האמינות המופלגת של הסמוראי קודמו, בתוספת  הצהרת הכוונות של 'מכשירי תנועה', היבואן, המעניק לג'ימני אחריות כוללת בת שלוש שנים ללא הגבלת קילומטרים – האחריות הטובה ביותר לרכב שטח אותה תמצאו בישראל).

במחיר שפוי, של 102,500 ש"ח (ידני) 108,000 ש"ח (אוטומטי) – זול בהרבה ממתחריו הקטנים האחרים (גדושי ההספק והמומנט) – זוהי בהחלט קנייה מומלצת.

מפרט טכני -  סווזוקי ג'ימני

מנוע

4 ציל', גל זיזים עילי כפול, 16 שסתומים

נפח –  1,328 סמ"ק

הספק/סל"ד –  82כ"ס/5,500 סל"ד

מומנט/סל"ד – 11.2 קג"מ/4,500

מרכב

הנעה  – אחורית, כפולה, לא קבועה

הילוכים – ידנית 5; אוטומטית 4

מתלה קדמי– סרן קשיח/קפיצי סליל

מתלה אחורי – סרן קשיח/קפיצי סליל

בלמים קדמי– דיסק

בלמים אחורי – תוף

צמיגים –  205/70R15

מידות

בסיס גלגלים – 2.25 מ'

אורך – 3.64 מ'

רוחב –  1.60מ'

משקל – 1,050/1,045 ק"ג

מיכל דלק –  40 ליטר.

מהירות מרבית – 135/140 קמ"ש

0-100 קמ"ש – 17.1/16.8 שנ'

צריכת דלק ק"מ/ליטר (יצרן) – 12.8 /12.3

משקל/הספק – 12.7 ק"ג/כ"ס